סרבנית גט תשלם פיצויים ותלך למעצר 

סרבנית גט תשלם פיצויים ותלך למעצר

מאז חרם רבנו גרשום הדין העברי קובע שגירושין בין בני זוג יהודים יתבצעו בהסכמת שניהם בלבד. במידה ואין הסכמה להתגרש, על בן הזוג החפץ בגירושין להוכיח בבית הדין עילה הלכתית מספקת בכדי שבית הדין יחייב את הצד המתנגד בגט.

אך גם אם הוכחה עילה הלכתית מתאימה, ובית הדין נותן פסק דין לחיוב בגט, זה לא יקיים את הגט הלכה למעשה משום שגם סידור גט פיטורין חייב להתבצע בהסכמה, שאם לא כן יהיה זה "גט מעושה", שהוא פסול על פי ההלכה. סרבן גט הוא אדם אשר מסרב להתגרש למרות שבית הדין נתן פסק דין המורה על כך.

על פי הדין העברי אדם בוגר חייב לקיים משפחה והוא יכול לעשות זאת רק במסגרת נישואין. בין בני הזוג מתקיימת חלוקת תפקידים במשפחה ועל כל אחד מהם מוטלת אחריות לטפח את הנישואין ולקחת חלק פעיל בפיתוחה על כל המטלות המשתמעות מכך בהלכה. לפיכך יש חשיבות גדולה ביותר להיותו של אדם מצוי בנישואין ובהיותם של מערכת הנישואין תקינה.

במידה ונוצר קרע בין בני הזוג אשר מכשיל את הנישואין, ואחד מבני הזוג פונה לבית הדין בתביעת גירושין, בית הדין יברר את הסיבות לכך ויבחן דרכים לנסות לשקם את הנישואין. כאשר מוכח להנחת דעתו של בית הדין שאין דרך לשקם את הנישואין באשמת אחד מבני הזוג, והוא זה שמסרב להתגרש, יוכל בן הזוג השני לדרוש חיוב בגט בכדי שתהיה לו אפשרות לקיים משפחה במסגרת נישואין שניים. לציין שאדם אינו רשאי להכשיל את הנישואין ובה בעת לדרוש לחייב את הצד השני בגירושין.

קימת סברה מוטעית בציבור לפיה רוב סרבני הגט, אם לא כולם, הינם בעלים רשעים אשר רוצים לעגן את נשותיהם במטרה להשיג מהן תנאי חלוקת ממון משופרים יותר ו/או תשלום מזונות ילדים נמוך יותר בהסכם הגירושין. אלא שהמציאות בשטח שונה, כאשר מנתוני בתי הדין עולה: שבישראל יש 190 מסורבי גט ו- 180 מסורבות גט. ללמדנו שיש אפילו יותר גברים מסורבי גט מאשר נשים מסורבות גט.

בעל מסורב גט יכול לקבל היתר נישואין לאישה נוספת באישור של מאה רבנים לאחר שעברו שלוש שנים מיום מתן פסק הדין לגירושין. נשים מסורבות או מעוכבות גט מתחלקות לשתי קבוצות. האחת, הינה קבוצה של נשים שהן עגונות משום שאין יודעים היכן הבעל והאם הוא חיי או מת. והשנייה, הינה קבוצה של נשים אשר מסורבות מצד הבעל עצמו לאחר שהתבררה כנגדו סיבה הלכתית, ובית הדין נתן פסק דין לחיוב בגט.

נשים עגונות שאין יודעים על גורל הבעל זוכות במצוות התרת עגונות, ונשים אשר מסורבות בגט מצד הבעל רשאיות לדרוש מזונות אשר מכונים בשם: "מזונות מעוכבת מחמתו להינשא". בית הדין רשאי לחייב את הבעל לשלם לאישה סכום כסף חודשי שיהווה מעיין קנס עד שיתרצה ויסכים לתת את הגט, וזאת במקביל לכל חובה הלכתית אחרת כלפי האישה.

כנגד נשים סרבניות גט ובעלים סרבני גט רשאי בית הדין להשתמש בסעיף 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) התשי"ג-1953, אשר מאפשר לאסור בעל או אישה סרבני גט, ובלשונו של הסעיף:

"ציווה בית דין רבני בפסק-דין סופי לכפות איש לתת גט פיטורין לאשתו או לכפות אישה לקבל גט פיטורין מאישה, רשאי בית משפט מחוזי, כתום ששים ימים מיום מתן הצו, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לכפות במאסר לציית לצו".

וגם חוק בתי דין רבניים - קיום פסקי דין של גירושין, מאפשר לבית הדין להטיל על סרבן גט הגבלות וסנקציות מרתיעות החל מעיכוב יציאתו של הסרבן מהארץ, ועד הגבלת חירותו של הסרבן במאסר לתקופה של עד 10 שנים בכפוף להוראות סעיף 6 (3) עד (5) לפקודת ביזיון בית משפט.

עד לא מזמן עשו בתי הדין ובתי המשפט שימוש בחוקים אלו כנגד בעלים סרבני גט בלבד ואף פסקו כנגדם לשלם פיצויים. אלא שלאחרונה ומתוך ההכרה שיש לא פחות נשים סרבניות גט מבעלים הוחל השימוש בסנקציות אלו גם נגד נשים. בתמ"ש (ירושלים) 21162/07, פסק השופט מנחם הכהן לאישה סרבנית גט לפצות את בעלה ב- 40,000 ש"ח בשנה. ובבית הדין השונים כבר נשמעה לא אחת הטענה שיש להשוות את החוק בין סרבני גט לסרבניות גט ובמידת הצורך גם לאסור אותן.